ירושלמי- ערים מוקפות חומה ממתי?

קבעו חכמים שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון עושים פורים בט"ו באדר. 

מפורסמים דברי הירושלמי, שמסביר את הקביעה הזאת: "רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון".

חז"ל רצו לחבר את שמחת הפורים אל בניינה של ארץ ישראל. הרמב"ם מסביר, שעל ידי שמחשיבים את סטטוס המקום לפי ימי יהושע בן נון, נחשבת א"י כמקום בנוי ומיושב, כפי שהיה בתקופת יהושע. אפילו שבזמן הנס היא היתה חריבה. 

זאת אומרת, שגאולת פורים היא קשורה ופועלת על גאולתה של ארץ ישראל. 

הרב קוק זצ"ל, בפיתגמו לחודש אדר, מעמיד את דברי הירושלמי הללו כנגד דברי הבבלי, שאומר שהטעם שלא אומרים הלל בפורים הוא כיון שגם אחרי הנס נשארנו עבדי אחשורוש. אמנם ניצלנו, אבל חזרנו למה שהיינו מזה עשרות שנים - עבדי מלכי האומות. לא היתה כאן ממש גאולה. 

הפיתגם של הרב קוק: "המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש".

פתח הרב זצ"ל בדברי הירושלמי, וסיים בדברי הבבלי. והמשמעות היא כך: כשמתחברים אל אורו של הירושלמי, אורה של א"י, אי אפשר להישאר בחשכת הבבלי. עבדי אחשורוש.

יש כאן קריאת כיוון כללית. עלינו להרבות בלימוד הבבלי, יחד עם הירושלמי. כך נוכל להבחין בין האור ובין החושך. 

 

חשוב להדגיש, שחשיבות גדולה יש לחשכת הבבלי, ללמד אותנו כיצד התורה מאירה גם במחשכים. 

הרב זצ"ל כותב (שמונה קבצים א תתלד): "מהלך התלמוד הירושלמי הוא בודאי בצורה של איגודם של שני חלקי התורה הללו (הרוחנית והמעשית). אמנם חתימת הבבלי באה לתן האפשרות לאור התורה שיאיר גם במחשכים, והזמן דורש כעת להחזיר את ההופעה לאיתנה.